מלחמה פנימית..
ערב יום הזיכרון הוא זמן רגיש ומורכב רגשית. מצד אחד, קיים כאב עצום בעקבות אובדן ושכול וחשוב לחוות כאב זה ולקבלו כחלק מאיתנו, אך מצד שני, גם חשוב לשמר תקווה ואופטימיות לעתיד.
כיצד?? ניתן בעזרת מיומנויות CBT ופסיכולוגיה חיובית:
1. להתמקד בחוסן – המשפחות השכולות מפגינות חוסן נפשי עצום ויכולת להמשיך הלאה למרות הכאב העמוק. זוהי הזדמנות שלנו להעריך את כוחות הנפש האנושיים ולהתרכז בחוזקות שעוזרות לנו להתגבר על משברים.
2. משמעות ותכלית – הקרבתם של החיילים שנפלו, חטופים שנחטפו נתנה משמעות עמוקה למאבק למען חיים, חירות וביטחון בארץ ישראל. מתוך הטרגדיה עולה בקרבנו תחושת שליחות וערכים נעלים המאחדים אותנו.
3. תקווה לעתיד – למרות הצער, חשוב להמשיך להאמין באפשרות של שלום ובטחון לדורות הבאים. נחשפנו לסיפורי גבורה והקרבה המהווים עבורנו השראה לפעול למען עתיד טוב יותר.
4. אחדות וקהילתיות – התעורר בקרבנו הצורך להתאחד כחברה, להפגין סולידריות וערבות הדדית אשר עשוי להוות כוח מניע להגברת האכפתיות והקשר החברתי. אפילו התרגשנו באירוויזיון כאינדיקטור לכוחנו והצלחתינו
יקיריי, גם בתוך הכאב והאובדן, אפשר וצריך לחפש אחר תקווה, משמעות וחוזקות שיעזרו לנו כפרטים וכחברה להמשיך קדימה באופן חיובי ובונה.
בהצלחה לכולנו, לילך.